מקור משנה אהלות י״ח:ה׳
5 כֵּיצַד מְטַהֲרִין בֵּית הַפְּרָס. נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ שְׁלשָׁה טְפָחִים, אוֹ נוֹתֵן עַל גַּבָּיו שְׁלשָׁה טְפָחִים. אִם נָטַל מֵחֶצְיוֹ אֶחָד שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְנָתַן עַל גַּבֵּי חֶצְיוֹ אַחֵר שְׁלשָׁה טְפָחִים, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ נָטַל מִמֶּנּוּ טֶפַח וּמֶחֱצָה, וְנָתַן עָלָיו טֶפַח וּמֶחֱצָה מִמָּקוֹם אַחֵר, טָהוֹר. הָרוֹצֵף בֵּית הַפְּרָס בַּאֲבָנִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲסִיטָן, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הָעוֹזֵק בֵּית הַפְּרָס, טָהוֹר:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה אהלות י״ח:ה׳
5 יח וְנָתַן כוּ'. מִדִּבְרֵי הָרַ"שׁ דִּלְקַמָּן מַשְׁמַע דְּאוֹתָן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁנּוֹטֵל הוּא שֶׁנּוֹתֵן עַל גַּבֵּי חֶצְיוֹ הָאַחֵר, מִדְּלֹא תְנַן מִמָּקוֹם אַחֵר, וְעוֹד דִּפְשִׁיטָא הוּא. וְצָרִיךְ לוֹמַר דִּסְבָרַת רַ"שׁ דְּאֵין לָחֹשׁ עוֹד לְשֶׁיִּגַּע בְּעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲסִיטָם כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ עָפָר טֶפַח וּמֶחֱצָה עַל גַּבָּם, וּמַיְרֵי שֶׁבָּדַק קֹדֶם שֶׁנָּתַן. אֲבָל מַהֲרַ"ם כָּתַב, וְנָתַן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כוּ', פֵּרוּשׁ, מִמָּקוֹם אַחֵר, וְקָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יִפֹּל הֶעָפָר מִן הַגָּבֹהַּ לַנָּמוּךְ וְיַחֲזֹר לְטֻמְאָתוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁטָּהֵר שָׁעָה אַחַת תּוּ לֹא מְטַמְּאִים לֵיהּ. וְרַ"שׁ סָבַר, אֲפִלּוּ חֶצְיָן בִּנְתִינָה וְחֶצְיָן בִּנְטִילָה מִצְטָרְפִין:
6 יט דְּדָמֵי לָרֵישָׁא שֶׁנּוֹטֵל מִכָּאן וְנוֹתֵן עַל חֶצְיָהּ הָאַחֵר, אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה כָךְ בְּכָל הַשָּׂדֶה מְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת. הָרַ"שׁ. וְצָרִיךְ לוֹמַר דְּהָכָא חָיְשִׁינַן יוֹתֵר שֶׁמָּא לֹא בָּדַק יָפֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּעוֹשֶׂה כֵן מִמַּחֲצִיתוֹ לְמַחֲצִיתוֹ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: